5 בפברואר, 2010
ביקורת סטודיו, שאפט
בדומה לפוסט הקודם, גם הפעם זאת הכתבה שכתבתי לפאנזין.
לכתבה והמגזין כולו: http://ghost.animeholic.net/thefanzine
סטודיו שאפט (SHAFT) הוקם בשנת 1975 על ידי הירושי ואקאו (Hiroshi Wakao), אנימטור שפרש מאולפן מושי פרודקשן (Mushi Production), בנסיבות דומות לאלו של היוצרים אשר הקימו את אולפן סאנרייז (Sunrise). השורשים המשותפים של שני האולפנים זוכים כיום לביטוי אקראי למדי – מטות שני האולפנים ממוקמים כ-700 מטר אחד מן השני. בתחילה האולפן תפקד כקבלן משנה לאולפנים אחרים בתחום האיור והאנימציה, ורק בשנת 1987 הפיק את הסדרה העצמאית הראשונה שלו – Yume Kara, Samenai.
שנת 2000 ציינה את התפנית הבאה בהיסטוריה של האולפן. שיתוף הפעולה עם אולפן גינאקס (Gainax), בפרויקט החידוש של Gunbuster ל-DVD, בו שאפט תרם את המומחיות שלו בתחום האנימציה, הפך עם סיום הפרויקט לממושך ואינטימי – שאפט סייע בתחום האנימציה והגרפיקה להפקות דוגמת He is My Master, Mahoromatic ו-This Ugly Beautiful World. העבודה עם אחת הענקיות בתחום תרמה רבות לניסיון וליכולת של עובדי שאפט, והכינה את הקרקע לעיבוי השורות ולעליית מדרגה בכמות הסדרות שהאולפן החל מפיק באופן עצמאי.
הפקות האולפן מתאפיינות בסגנון גרפי ייחודי, המתבטא בשמירה קפדנית על רמת אנימציה גבוהה, ורקעים בעלי סגנון וצביעה אמנותיים, אך לא בהכרח מציאותיים. מאפיין בולט נוסף הוא השימוש המשמעותי בבדיחות הקשרים (רפרנסים) לסדרות שונות, בין אם הן פופולריות באותה העת ובין אם הן קלאסיקות. ההקשרים הללו מתבטאים בדיאלוגים, בהופעות אורח משניות וטקסטים המושתלים לאורך היצירה – באופן לא שונה כל כך מהנהוג בגינאקס.
דוגמא מייצגת לעבודה של האולפן אפשר למצוא ב-Negima!?, חידוש לסדרה קודמת המבוססת על המנגה של קן אקאמטסו (Ken Akamatsu). מדובר בעיבוד המבוסס על חומר מקור שעיקר משיכתו היו אלמנטים של הארם, פאנסרביס וסצנות תחתונים, שהתעלה על שורשיו והציע לצופה 26 פרקים חסרי סצנות תחתונים, אשר התרכזו בפעולה וקומדיה, והתאפיינו ברמת אנימציה ואיור מן המעלה הראשונה. בסדרה שולבה מוטסו, דמות קומית שהופיעה בסדרות רבות מבית שאפט, בתפקיד מפתח מבחינת העלילה. עם זאת, על אף ההתחלה המבטיחה, לקראת סופה רייטינג הסדרה החל לצנוח ובדיעבד היא הפכה לאחת הסדרות הפחות פופולאריות של התקופה.
דוגמא נוספת לסגנון העבודה הייחודי והמתוחכם של האולפן אפשר למצוא ב-Bakemonogatari, סדרה מהשנה האחרונה המבוססת על נובלה מצליחה, שזכתה לפופולאריות אדירה תודות לסגנון האמנותי הייחודי שלה, הדיאלוגים השנונים והדמויות הסוחפות. כמענה לאורך הלא סטנדרטי שכפו על הסדרה, 15 פרקים בניגוד ל-12-13 פרקים כאורך עונת שידורים, האולפן החליט להפיץ את שלושת הפרקים האחרונים דווקא דרך האינטרנט.
בשנים האחרונות, בעיקר משנת 2006, חל גידול משמעותי בקצב ההפקה של האולפן, ובשנה החולפת בלבד יצאו תחת ידיו 4 סדרות – ביניהן Maria to Holic ועונה נוספת ל-Zetsubou Sensei – כמות משמעותית ביחס לגודלו. לשם השוואה, אולפן סאנרייז גדול המימדים הפיק בתקופה המקבילה 5 סדרות. נכון לרגע זה המגמה הזו צפויה להישמר גם בשנת 2010, עם ההכרזה כי האולפן יעבוד על לפחות 3 סדרות בשנה הקרובה, ביניהן עונה נוספת ל-Hidamari Sketch. קטן, מתוחכם ומלא כישרון, שאפט עתיד לעשות את 2010 לשנה מעט מעניינת יותר עבור צופי אנימה בכל העולם.